
כיצד מחושב האינדקס הגליקמי?
אינדקס גליקמי הוא מושג שנכנס לחיינו עוד בשנת 1981, אז טבע אותו פרופסור דיוויד ג'נקינס יחד עם עמיתיו מאוניברסיטת טורונטו, ומאז ועד היום הפכה השיטה לחלק בלתי נפרד מאורח חיים בריא ודיאטות שונות. האינדקס הגליקמי הוא למעשה מושג שמטרתו לסייע לנו להבין כיצד מזונות שונים משפיעים על רמות הסוכר בדם שלנו, כאשר ככל שהמדד הגליקמי של מזון מסוים גבוה יותר – משמעות הדבר היא שאותו מזון יעלה את רמות הסוכר בדם שלנו באופן חד ומהיר יותר. שיטה זו מסייעת לנו לא רק בהשריית תחושת שובע לזמן ממושך יותר ובתהליכי הרזיה, אלא גם בשמירה על בריאות הגוף שלנו ובמניעת מחלות שונות, כשבראשן מחלת הסכרת. אז כיצד בדיוק מחושב האינדקס הגליקמי ומה עוד חשוב לדעת בנושא? לפניכם המדריך השלם.
כיצד מחושב האינדקס הגליקמי?
האינדקס הגליקמי מתחלק לשלוש קבוצות עיקריות: נמוך, בינוני וגבוה.
- מזונות המתאפיינים בערך גליקמי נמוך, הם אלה שמקבלים ציון של עד 55 בחישוב המדד הגליקמי.
- מזונות המתאפיינים בערך גליקמי בינוני, הם אלה שמקבלים ציון שבין 56 ועד 69 בחישוב המדד הגליקמי.
- מזונות המתאפיינים בערך גליקמי גבוה, הם אלה שמקבלים ציון שבין 70 ועד ל-100 בחישוב המדד הגליקמי.
בשונה ממה שנהוג לחשוב, מזונות שנראים לנו בריאים ותמימים לכאורה, יכולים גם הם לקבל ציון גבוה בחישוב המדד הגליקמי בשל תכולת הסוכר הגבוהה שבהם – כמו שקורה למשל עם ענבים וצימוקים. לעומת זאת, פירות כמו פירות יער ודובדבנים מתאפיינים בערך גליקמי נמוך, כיוון שהם גורמים לעלייה מתונה ברמות הסוכר בדם. חשוב לציין כי לא קיימת בהכרח קורלציה בין הטעם של המזון שאנו צורכים לכמות הסוכר הקיימת בו.
האם האינדקס הגליקמי מחושב רק לפי כמות הסוכר שקיימת במזון?
האינדקס הגליקמי אמנם נותן לנו מידע בדבר כמות הסוכר הקיימת בדם לאחר האכילה של מזונות מסוימים, אך חשוב להבין כי עניין זה אינו פשטני בהכרח כפי שהוא נראה. פרט לעובדה שכל מזון שאנו אוכלים מכיל בין היתר סוכר, חשוב לזכור כי המזונות שאנו צורכים מתפרקים בגוף שלנו למגוון של גורמים שונים, כאשר אחד מהם הוא גלוקוז. ככל שהמזון מתפרק בגוף באופן איטי וקל יותר, כך הוא יתפרק לגלוקוז באופן מהיר יותר ויעלה את רמות הסוכר בדם, או במילים אחרות: יכיל ערך גליקמי גבוה. דוגמא טובה לכך היא פחמימות על סוגיהן השונים. בעוד שפחמימות פשוטות, כמו למשל לחם לבן, מתאפיינות בערך גליקמי גבוה, פחמימות מורכבות, אשר מתפרקות באופן איטי יותר בגוף, לרוב יגרמו לעלייה מתונה יותר ברמות הסוכר בדם – ולכן הן יסווגו כמזונות בעלי ערך גליקמי בינוני. במילים אחרות: המדד הגליקמי מושפע לא רק מכמות הסוכר שבמזון, אלא גם מהמהירות שבה הוא מתפרק בגוף. משמעות הדבר היא שככל שהמזון יותר מעובד, כך הערך הגליקמי שלו יהיה גבוה יותר.
מה המשמעות של רמות סוכר גבוהות בדם?
אחרי שהבנו מהו האינדקס הגליקמי ולאיזה צורך הוא משרת אותנו, רצוי להבין את החשיבות שלו. רמות סוכר גבוהות בדם, הנוצרות כתוצאה מצריכת מזון שהערך הגליקמי שלו גבוה, עשויות לגרום למגוון של בעיות בגוף – ובכלל זה סכרת וכבד שומני. כאמור, כאשר אנו צורכים מזון מסוים הוא מתפרק בגוף למגוון של גורמים שונים, כאשר ביניהם גם הפרוקטוז והגלוקוז. כמות רבה של גלוקוז או פרוקטוז בדם, מחייבת את הלבלב שלנו להפריש את הורמון האינסולין – אשר אוסף את העודפים ומאחסן אותם בתאי הגוף. בעוד שאת הגלוקוז ניתן לאחסן בתאי הגוף השונים ולהשתמש בו כאנרגיה זמינה, הכבד הוא האיבר היחידי בגוף שהפרוקטוז יכול להיכנס אליו. מסיבה זו, כל הפרוקטוז העודף שנמצא במחזור הדם עובר לכבד, שם הוא נאגר והופך לשומן. שכבת השומן מכסה אט אט את הכבד, ופוגעת בו ובתפקודו התקין. כאשר מצב זה נפרס על משך זמן של מספר שנים בודדות, הכבד הופך לשומני – מצב העלול להתדרדר בקלות לכשל בתפקוד הכבד. חשוב לזכור כי תפקידו של הכבד בגוף הוא מהותי: הוא מסייע לנו לסנן רעלים שונים, מפרק תאי דם אדומים, מייצר הורמונים ועוד, ועל כן מדובר במצב שאין להקל בו ראש. מסיבה זו, חשוב להקפיד על צריכת מזונות לא מעובדים ולהפחית בצריכת הסוכר ככל הניתן.