תרבות המזון

רבים מאיתנו גדלו במשפחות בהן מזון משמש ביטוי לאהבה, המטבח מתפקד כמקום ההתכנסות המשפחתי המרכזי, והסירוב לתוספת נחשב ל”פשע”. הקשר המשפחתי שלנו למזון עשוי להשפיע רבות על האופן בו אנחנו אוכלים, הכמות שאנחנו אוכלים ומה אנחנו אוכלים – ולעיתים קרובות עובר מדור לדור. לא רק שלתרבות יש תפקיד חשוב במזון שאנחנו אוכלים – מכמות ועד לטעמים ולתבלינים – היא עשויה גם להשפיע על האופן בו אנחנו תופסים רזון או השמנת יתר. בתרבויות מסוימות ישנה העדפה לגוף עגלגל יותר או שהוא נתפס כסימן לשפע, ואילו בתרבויות אחרות מזון ניתן פעמים רבות כמתנה, כאשר המתנה המוערכת יותר היא דווקא מזונות מעובדים.

כאשר אנשי מקצוע בתחום הבריאות מסייעים לאנשים בביצוע בחירות מזון שונות, עליהם להיכנס לנעליהם של לקוחותיהם ולהגיע עם המלצות שלוקחות בחשבון גם רגישות תרבותית. במקום רק לבצע שינויים בתזונה, עלינו לסייע לאנשים בביצוע צעדים קטנים, ברי קיימא וניתנים להשגה, כדי להשיג תוצאות שיישמרו לטווח הארוך.

הבטן העולמית צומחת

קו המותניים של העולם מתרחב, במיוחד כאשר יותר מזונות מעובדים הופכים מוכרים בתרבויות שהיו מבוססות באופן מסורתי על מזונות שלמים. הוסיפו את השינוי בתזונה לעולם שעוסק פחות בפעילות גופנית ושותה יותר משקאות ממותקים, ואין זה מפתיע שלפי נתוני לפי ארגון הבריאות העולמי שיעורי ההשמנה כמעט ושילשו את עצמם מאז 1975. בנוסף, העלייה במכירות המזון המהיר נמצאה כתואמת באופן ישיר את העלייה במסת הגוף. לפי המגזין The Lancet Global Health, סין היא כיום המובילה העולמית במספר האנשים השמנים, כאשר 46 אחוזים מהמבוגרים ו-15 אחוז מהילדים מוגדרים כסובלים מעודף משקל או השמנת יתר חולנית. השמנת יתר אינה יודעת גבולות; יותר מ-48 אחוזים מאוכלוסיית איי קוק נחשבו לסובלים מהשמנת יתר חולנית בשנת 2014, בקטאר כ-34 אחוזים, ומיד אחריה ארצות הברית עם 33 אחוזים, נתונים שאומתו גם על ידי ארגון הבריאות העולמי.

כיצד לסייע ללקוחות שלכם בהבנת הבעיה

בעוד הצרכנים מבינים שהעולם הופך כבד יותר, באופן אירוני, הם לא מבינים שגם הם עצמם עלולים לסבול מבעיית משקל. מחקר שנערך בבריטניה חשף כי 55 אחוזים מהגברים הבוגרים ו-31 אחוז מהנשים שסבלו מעודף משקל לא הגדירו את עצמם כשמנים. גורם נוסף המקשה על ההערכה האם אדם סובל מעודף משקל או השמנת יתר חולנית, הוא שככל שרוחב המותניים העולמי מתרחב, כך אנחנו מתרגלים אליו כסטנדרט החדש. חשוב שנבין מתי אנחנו סובלים מבעיית משקל, כדי לסייע לנו לבצע בחירות מזון בריאות יותר.

המושגים המגדירים אדם “רזה” ו”שמן” משתנים מאוד בין תרבויות שונות. בחברות רבות נוהגים להתפעל מתינוקות שמנמנים ורואים בשומן תינוקות סימן לשפע ובריאות טובה. רעיון זה של “שומן טוב” נחשב עבור רבים סימן לבריאות טובה גם לאורך חייהם הבוגרים, בעוד רזון נתפס כלא בריא. מילים כמו “צנום” משמשות לרוב לתיאור אדם בעל משקל תקין, בעוד אדם עם עודף משקל מתואר כ”מלא חיים”, “מצליח” או “אמיד”. אחרים, שגדלים עם בני משפחה שסובלים מעודף משקל מתייחסים לצורות הגוף הללו כאל נורמה, ומרגישים שזהו “גורלם” לסבול מעודף משקל במשך כל חייהם.

על אנשי המקצוע לגלות רגישות להבדלים תרבותיים ולהימנע מ”שיימינג שומן” (fat shaming), תופעה רווחת באזורים רבים בעולם. אנחנו רוצים לדבר על שינוי בחירות המזון שלנו ולהציע לאנשים אפשרויות לטיפול עצמי. סיווג מזונות מסוימים כ”רעים” ואחרים כ”טובים” עלול ליצור סטיגמות מיותרות.

אשמה היא רגש עוצמתי במיוחד, ורגשי אשמה בשל אכילת מזונות אהובים עלולים לגרום יותר נזק מתועלת.

תרבות תזונה נכונה

קהילה יוצרת שינוי

ניתן לסייע לאנשים ללמוד לבצע בחירות מזון שונות תוך שמירה על רגישות תרבותית באופן יעיל דרך תמיכה של קהילה. מחקרים הוכיחו כי צרכנים מפחיתים משקל רב יותר בעזרת קבוצת תמיכה המציעה קהילה תומכת של אנשים דומים המתמקדים בתזונה נכונה, פעילויות משותפות דוגמת פעילות גופנית סדירה, ויעדי בריאות וכושר אחרים כדי לשפר את בריאותם באופן אופטימלי. מחקרים מוכיחים כי הרגלים בריאים הכוללים תזונה ופעילות גופנית מפותחים ומוטמעים באופן הטוב ביותר כאשר הם מלווים במבנה תומך.

הקהילה מתחילה במשפחה, עם הבנת התפקיד שמזון ממלא במשפחה וסיוע לאנשים בביצוע בחירות מזון בריאות יותר שמתאימות עבורם. שינוי בריאותי מתמשך לא נובע משינוי המזונות שחשובים לאדם, אלא מיצירת שינויים קטנים שיהפכו את המנות האהובות לבריאות יותר.